קולטור

קוזמיר

סאסה בלונדר, בתים (קזימייז' על הוויסלה), 1936/37 בקירוב, המכון היהודי להיסטוריה
ורשה, מקור: W Kazimierzu Wisła mowiła do nich po żydowsku... מאלצות זידובסקי
בקולוניה הקזימטית של האדריכלות, אופ. וו אודורובסקי, קזימייז' דולני 2008.

The sun sets over the Vistula River in Kuzmir (Kazmierz Dolny), 2001. Photo by Michael Cohen.
השמש שוקעת מעל נהר הוויסלה בקוזמיר (קזמירז דולני), 2001. צילום: מייקל כהן.

"השטטל המובהק של קסם, מיתוס וחלומות". לעיירה קטנה על נהר הוויסלה, קוזמיר (Kazimierz Dolny בפולנית) יש קסם שאולי לא תואם בשום מקום אחר בפולין, ובוודאי בשום מקום אחר באזור לובלין. עם השטח המעוצב הציורי והארכיטקטורה הייחודית שלו, קוזמיר חווה כיום התפתחות נוספת, אך היא ידועה זה מכבר כעיר של משוררים, סופרים, יוצרי סרטים ואחרים בעלי מזג אמנותי. מקום קסום, קוזמיר היה הדבר הקרוב ביותר לגן עדן עבור נופשים יהודים ופולנים כאחד בתקווה לחדש את חושיהם. הנהר, הטבע, האור והצבעים בסביבה נראו מיוחדים במקום הגיאוגרפי הקטן הזה.

The ornate old Town Hall building. (Kuzmir, 1930's.)
בניין העירייה הישן והמעוטר. (קוזמיר, שנות השלושים.)

מהכיכר הישנה שמענקת את הכנסייה הגדולה בתחתית המצוק, אפשר עדיין להביט למעלה ולראות את טירתו של המלך קזימיר הגדול. הטירה היא מבנה מהמאה ה -14, תקופה מוקדמת יותר בה התיישבו יהודים זה עתה בארץ. טירה מסוימת זו מעוררת סיפורים על אהבה גדולה וסמל לשלום בין שני עמים. מזכיר לנו את הסיפור היהודי של פורים עם כמה מהדמויות הידועות שלו, נאמר כי מלך קזימיר מפולין התחתן עם נסיכתו היהודית אסתרקה, והניח את הבסיס למקור הגנה אמין ליהודים.

יהודים חיים בקוזמיר מאז המאה ה -13. עד המאה ה-19 יהודים היוו 50 אחוז מאוכלוסיית העיירה. אבל, קוזמיר לא היה רק מקום חלומי, זה היה גם שטטל של פעילות, חיי שוק, עסקאות עסקיות, שכנים, קבצנים, סוחרים, מלומדים, יפים, מוכשרים ועניים רבים.

עיירה זו באזור לובלין הייתה מפורסמת והפכה יותר בתקופה שבין המלחמות עם שחרורו של יידל מיטן כינור ואת דיבוק, שני סרטי יידיש קלאסיים שנעשו בקוזמיר. סרטים אלה, שבוצעו ביידיש, מקבילים לאווירה המיוחדת שהעיירה מקרינה גם ביידיש בעת ובעונה אחת. ינקוב גלטשטיין, סופר ומשורר, באוטוביוגרפי שלו בן יאש מהגקומן (שיבה הביתה בדמדומים), תיאר את העם היהודי בעיר, ואילו הסופר ליב רשקין, ב על ידי גולבוז'יץ, תיאר את העיר במגוון הדמויות יוצא הדופן שלה. בעוד הראשון הוא מחקר על הטמפרמנטים והפילוסופיות היהודיות כפי שהם אופייניים אצל אנשים מסוימים, השני הוא תיאור של המקצבים הרוטטים שעולם שלם של אנשים יכול ליצור בעיירה קטנה אחת בלבד.

Chava Alberstein - Di verbe (Chaim Nachman Bialik) [excerpt] from NMC cd 20126-2, Margaritkelekh, Israel, 1994 [recorded 1967]
Students from a Yiddish school in Bialystok, resting in a clearing during a fieldtrip. (Kuzmir, 1928.)
תלמידי בית ספר ביידיש בביאליסטוק, נחים בקרחת יער במהלך טיול שטח. (קוזמיר, 1928.)

סופרים יהודים ולא יהודים רבים אחרים תיארו או רמזו על קוזמיר היהודי. מלבד החיבור לעולם הזה באמצעות ספרות, לשטטל הפיזי עצמו יש מה להציע לנו. בניין בית הכנסת הישן עדיין עומד ואזור השוק ידוע וניתן לדמיין אותו במלואו אם אתה עומד בתוך הכיכר. חלק מהמרחבים הארגוניים היהודיים הישנים עדיין ניתן למצוא בבניינים ריקים או שופצו לאחרונה סביב קוזמיר.

A wall constructed from broken Jewish gravestones in the Jewish cemetery. Photo by Michael Cohen. (Kuzmir, 2001.)
קיר שנבנה ממצבות יהודיות שבורות בבית הקברות היהודי. צילום: מייקל כהן. (קוזמיר, 2001.)

כשיוצאים מהעיר על הכביש הראשי שלה, מוצאים את המסלול לבית הקברות של קוזמיר. הוא יושב בשקט, כמעט אבוד ונשכח, על גבעה. כשהוא נסוג מהכביש, יש בו דשא מגודל, עצים דקים גבוהים, והוא ירוק מאוד ודומם. מברך אתכם באזור המרכז קיר המורכב משברים גדולים של מצבות יהודיות שמקורן כולם במקום קבורה ישן זה. זהו קיר גבוה, שבור בעיצובו, עם סדק גדול מזגזג באמצע, כאילו לומר שהמגדל הגדול של התרבות היהודית ואנשיה נשבר כאן. למרות שאבדו בשטח בלתי מוגבל לכאורה, התרבות האבודה ואנשיה אינם יכולים ולא יגדלו או יבנו כאן דבר נוסף. אנדרטה זו עומדת בשקט ונוגעת באלה שמבינים את שפתו השקטה.

בהליכה הלאה, מאחוריה, כמה מצבות עדיין עומדות שלמות, ללא פגע, שוכבות בשקט בים של ירק, מה שחלקם עשוי להיות גן עדן אמיתי למנוחתו האחרונה. אבנים מגולפות אלה עם משפטיהן הקצרים הפשוטים מהווים סמן לחיים ולקהילה יהודית קודמת, המתארים את האנשים שחיו את חייהם כאן, ומתו במקום שלדעתם אינו ממש גן עדן עלי אדמות, אך עדיין אדמה בה היה רצון גן עדן.