גר

ידוע בשם Gora Kalwaria - גבעת קלברי - בפולנית, גר היה קטן וחסר משמעות מספרית שטטל פחות מ -25 קילומטרים מוורשה שיש לה השפעה מועטה על התודעה הפולנית כיום. אבל עבור היהודים, גר מייצג ענק אמיתי של מסורת יהודית, ששמה מסמן מאות יהודים חסידים גם כיום.

במשך מאות שנים כפר פולני מנומנם, גר הפך למעוז יהודי לאחר 1795, כאשר הרשויות הפרוסיות אפשרו ליהודים להתיישב בין חומות העיר. מאה שנה לאחר מכן, יהודים היוו יותר ממחצית מאוכלוסיית העיר המונה 5,300 תושבים. אותן 100 שנות צמיחה מקבילות לעלייתה של החסידות מתת-קבוצה שולית לכוח מרכזי בשטלק הפולני והאוקראיני. החסידים של גרר הפכו לענף חסידי פופולרי ומכובד בעולם, והעניק לקטן שטטל עם מטרה ייחודית ופרנסה מיוחדת לספק את הצרכים הפיזיים והרוחניים של החסידים המבקרים הרבים שהציפו בעיר ומחוצה לה.

שטטל המלומדים

בתחילת המאה ה-19, הביטוי החסידי והאדיקות קיבלו צורות חדשות. במרכז התנועה החסידית עמדו צדיקים, או אדמו"רים, הרבנים הכריזמטיים והמלומדים שהפכו למדריכים ומפרשנים של טקסטים ומסורות דתיות עבור המוני חסידים. ה צדיק השיג את סמכותו לא רק באמצעות ידע בספרים אלא גם באמצעות הקשר המיסטי שלו לאלוהים. ה צדיק היה יושב בתוך סוג של "בית משפט", בדרך כלל לא יותר מביתו, אליו נהרו חסידיו דבן (להתפלל), לחלוק כבוד, לבקש עזרה והדרכה בבעיות אישיות, או פשוט להתחמם בחוכמתו הזוהרת. כמו של צדיק לאחר מכן גדל, כך גם בית המשפט הפיזי שלו, שלעתים יכול לגדול להכיל א בית מדרש - בית מדרש (יידיש), מקווה, מטבח גדול ומחסנים, בנוסף לחללי המגורים המשפחתיים והאורחים. אם לקבוצה החסידית לא היה "בית משפט", אז צדיק ותלמידיו התאספו בבית כנסת צנוע בקרבת מקום.

ה צדיק היה מודאג מהצד היומיומי של שטטל החיים, הדאגות הכלכליות, המחלות והעוני המתפשט של קהילתו. בית המשפט שלו היה מלא בחסידים, חוקרים, חולים ועניים, אנשים שחיפשו למידה, עצות או ניסים. בתמורה לעזרתו הציעו עולי רגל פידין (פדיון), או תשלום קטן בדרך כלל עולה בקנה אחד עם גודל הטובה.

חזון החיים החסידיים נבע מגדולי הרבנים שהובילו כל בית משפט. בחומר הבא נדון במנהיגי הקו הרבני של גרר. בשנת 1859 הקים הרב הגדול יצחק מאיר רוטנברג אלטר את שושלת גרר, ועד מהרה נודעו הג'רס כמגדולי החסידים המבריקים ביותר. כמו אחרים דבקו הגררים בחוק היהודי המחמיר, אך הם הושפעו גם מהמיסטיקה והביעו שמחה נלהבת לאלוהים. הג'רס לבשו בגדים חסידיים כהים. גבוה, עגול ספודיק כובעים הכתירו את ראשיהם של גברים נשואים. למרות שרוב החסידים כיום לובשים לבוש דומה, ישנם הבדלים בכובעים, בגרביים, בנעליים ובמעילים, כאשר הם ספציפיים לכל שושלת.

רבי אלטר (1789-1866) היה תלמיד תורה אדיר שהחליף את מנכתו, האדמו"ר מקוצקר מנחם מנדל. במקום להקים את חצרו בביתו בוורשה, שם חשש שהחסידים הצעירים יוסחו מההתרגשות העיר, אלטר יישב אותה בסביבה הרבה יותר רגועה של גר. בנוסף לכתיבת טקסטים דתיים, הוא גם הוכיח שהוא מנהיג בלתי נלאה שנלחם למען זכותם של הג'רים לשמר את אורח חייהם המסורתי לנוכח המודרניות הפולשת. הוא התנגד במרירות לתקנות שהוטלו על ידי הרשויות הפולניות המחייבות לבוש מודרני (תקנות ואחריהן של שטטל מנוגד משקילים) ונכלא לזמן קצר בגלל עקשנותו. עם זאת, בעוד שהוא שאף למשמעת ולשלמות בלימוד, הוא תמיד העמיד את עצמו לרשות חסידיו, איתם היה מעורב עמוקות בעניינים פשוטים ויומיומיים.

רב אלטר ירש את נכדו יהודה אריה ליב אלטר בשנת 1870, לאחר שחווה את אובדן כל 13 ילדיו. Reb Alter החדש (1847-1905) היה גם חוקר אדיר אך הוא ביקש להפוך טקסטים דתיים לנגישים יותר להמונים, והעדיף בהירות על פני מורכבות. כהונתו התרחשה בקנה אחד עם הגל העולה של הבנייה הציונית בסוף המאה ה-19, והוא הקפיד להתנתק באופן חד משמעי מתנועה זו.

לאחר מכן, בשנת 1905, הגיע בנו הבכור של רבי יהודה אריה ליב אלטר, אברהם מרדכי אלטר (1866-1948), שהיה אולי המשפיע מכל גרר. צדיקים. הוא זכה לכינוי "אמרי אמת" (דובר האמת). בהנהגתו הגיעה חצר גרר לשיא השפעתה וזכה למוניטין של מצוינות ברחבי העולם החסידי. אמרי אמת היה גם בין מייסדי אגודס ישראל-ישרואל-ישרואל, מפלגה פוליטית דתית אנטי-ציונית שמרנית שנכנסה לעולם הפוליטי הקשה והמגוון של המאה ה -20, וביטא את השקפתם לגבי הצרכים הבסיסיים להישרדות היהודים בפולין.

למרות שכמעט כל חסידי גרר נספו במהלך השואה, הרבי ברח באורח פלא מגטו ורשה בשנת 1940 והצליח להקים מחדש את חצרו בירושלים. מעניין לציין כי לאחר מכן הוא נפרד מרבים אחרים של גרר חסידים בתמיכתו הנחרצת בציונות, מתוך אמונה שהתנועה מגלמת שמירה אמיתית על מצוות במאבק למען העם היהודי.

לאחר המלחמה הפך בית הכנסת המקורי של ג'ר למחסן. אם אתה שואל אזרח פולני היום, "באיזו דרך לגר?" סביר להניח שאף אחד לא יבין מדוע תייר יהיה מעוניין במקום כה חסר משמעות. הגר היהודי כבר לא קיים, ונותרו כיום מעט עקבות שמזכירים לתושבים שהקהילה היהודית החשובה הזו שגשגה שם פעם.