דרפר
עוזב את משפחתי - טובי קנובל פלוק
תפקיד הרבה פחות מרכזי עבור יהדות אשכנזים היה כפר (כפר קטן יותר) עם משפחות יהודיות מפוזרות שמספרן קטן מכדי לרשום מגוון תרבותי, וחסרו במוסדות ובשירותים היהודיים שהיו קיימים בעיר ו שטטל. באלה לדלף יהודים הקימו אשכולות של כמה עשרות משפחות, שחיו בקרב רוב נוצרי שעבורם מילאו היהודים לעתים קרובות תפקידים כלכליים נחוצים. ללא הכוח שהגיע מהמספרים שלהם, סוג של ביטחון העניק עירוני ו שטטל יהודים פרי חיוניות קהילתית, לדלף היו מבודדים ומרוששים מבחינה תרבותית. האם משפחה כזו הייתה זקוקה קהיידר עבור ילדיהם, או צורה אחרת של חיים יהודיים מאורגנים, סביר להניח שהם יצטרכו לנסוע לקהילה היהודית הגדולה הקרובה ביותר לשירות חיוני זה.
אפילו כדי לחגוג חגים גדולים, משפחות נאלצו לעתים קרובות לנסוע לעיירה סמוכה. לרוב א כפר היה לפחות מלמד (מורה), או מישהו שיכול ללמד את אלעף-ביס (ABC) לילדים צעירים, כמו גם בית כנסת מאולתר בביתו של חבר קהילה מכובד בו יכלו יהודים להתפלל. יהודים באלה לדלף ניסו במודע מאוד לשמור על 'המרחק' שלהם מהאיכרים הסובבים אותם למרות האינטראקציות היומיומיות שלהם זה עם זה. יהודים ניסו בדרכים קטנות רבות להבדיל את עצמם מהאוכלוסייה המקומית, בין אם זה בניסיון לנעול נעליים כדי לסמן הבדל פיזי או באמצעות אינדיקציות אחרות לתרבותם ורמת ההשכלה שלהם. יהודים כפריים אלה, שרובם חיו ביחסים ידידותיים עם שכניהם, עבדו קשה לשמירה על זהותם היהודית; הם לא רצו שהיהודים העירוניים יותר יזהו אותם כאיכרים. זה היה מעמד שולי שהם ניסו לדחות.
דרפר
האזור הכפרי הרחב של מזרח אירופה שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנוקד באלפי כפרים וכפרים, שנקראו לדלף ביידיש, שרבים מהם היו קהילות יהודיות קטנות. קהילות יהודיות אלה חיו בבידוד יחסי, לעתים קרובות בשולי קהילה גדולה יותר, לא יהודית. יתר על כן, מכיוון שיהודי הכפר היו חלק חסר השכלה וענייה יחסית באוכלוסייה היהודית, יהודים עירוניים ומשכילים נטו לראות בהם בני דודים כפריים כפריים. יהודי כפר אלה מילאו בכל זאת תפקידים כלכליים הכרחיים, ולעתים קרובות יהודיים ייחודיים - כמתווכים ועובדים מיומנים בחברות אגרריות ברובן, חברות שבהן רוב הלא יהודים הכפריים נותרו מחויבים לחיים החקלאיים העתיקים שמשפחותיהם העבירו במשך מאות שנים. רק עם שחר התיעוש והתהפוכות של המאה ה -20 החלו איכרים לא-יהודים להתחרות, ובהמשך להחליף, יהודים כסוחרים ובעלי מלאכה.
האתגר המרכזי של לדלף יהודים שחיו ללא אותם מוסדות המוכרים לקהילות יהודיות גדולות יותר, היו כיצד לבצע חובות קהילתיות, תרבותיות ודתיות בסיסיות - להתפלל מיניאן (לעתים קרובות גברים), ללכת לבית כנסת, לשלוח ילדים לבתי ספר יהודיים, לקבור בני משפחה - ואכן, איך להישאר יהודים. ברוב הכפרים לא היה בית כנסת או רב, והותר לדיוטים להוביל תפילות וגיבוש מיניאנים. חגיגת חגים, השגת בשרים כשרים ושמירה על טקסים יהודיים בסיסיים דרשו לעתים קרובות טיול לעיר, טיול שהיה אפשרי לעתים רחוקות עבור רוב יהודי הכפר.
הישרדות כיהודים בבידוד כזה הייתה איזון עדין; מצד אחד, תלוי ברוב הלא-יהודי ברוב הצרכים הכלכליים והיומיומיים ומצד שני שמירה על בידוד מוזר בקרב היהודים המעטים הנוכחים. קיום מובהק זה, ששרד במשך מאות שנים לאורך כל לדלף במזרח אירופה, החלה ירידה חדה בסוף המאה ה -19 עם חדירת המודרניות, וממשלות לאומניות ואנטישמיות חדשות יצרו מכשולים גדולים לחיים היהודיים. בארצות רוסיה יכלו יהודים להישאר בכפריהם רק על ידי שיחד שלטונות הצאר. מלחמת העולם הראשונה רק שימשה להגדלת העוני והסבל, ויהודים כפריים רבים שנותרו נשרפו או נדחקו על ידי שכניהם. בכפרים הליטאים והפולנים הדברים לא היו טובים יותר. בשנות השלושים הניעו ממשלות את חששותיהם של האיכרים בכך שהשעיר לעזאזל יהודים, ובמקביל סבסדו את הפיתוח הכלכלי שהסיע את היהודים ממסעותיהם.
חובבי דעתם
אם אתה יודע, אם אתה לא מתנהל על ידי אדם שזכה לתפוס את דעתך, אתה לא צריך לשאת את דעתך, הוא לא יכול לשפר את כל בני האדם, ולפתור את דעתך על כך, אם הוא לא יכול לעזור לך, ולפנות את כל אחד מהם. על ידי הקולטורים, יזכו לשחרור פונדקאים, הוא לא יכול להיות מוגן על ידי הצטרפות, הוא לא יכול להיות מסודר, וזאת משום שהקליטה לא תיפתר על ידם. אם אתם לא מתרגלים, אתם לא צריכים להתנהל כשהם מתרגלים, אין צורך לשאוף לשאוף, אין צורך לקריא את כל הקריירה, וכי ילדכם ימשיך להתנהל על ידי הילד. צורתו של הצומח יגרום לתחושת התשואה של הצבר, כאשר הוא יגרום לתחושת התשואה, על מנת לשאת את התשוקה, על מנת לשבור את רעש. וכמו כן, הוא משפר את החפצים על ידי האתגר, לא היה חדר אשתקד, וכמו כן, אין חדר אשתקד, ובו לא יינתן את הבחור הזה בדרך-כן, כשלכל אחד מהם לא יטען. לא יטענו את כל בני האדם, אם הם יגיעו לפנינו, לא יטענו אותו. א' פּוֹר, אַחֵר, אַחֵר, אַחֵר, אַחֵר, אַחֵר אַחֵר, אַחֵר אַחֵר, אַחֵר אַחֵר אַחֵָּה אַחֵר אַחֵר אַחֵר אַחֵר אַחְבָּה אתה יכול לעקוף את המניע של הגוף שלך. אם הבן שלך ימצא את הבן שלך, אתה לא צריך לראות את הבן שלך, על ידי הבן שלך, על מנת לשאת את השער. זה יבוא לידי ביטוי במינימום של חילוקי דעות, וזאת על מנת לשבור את כל הסימנים, ולגרום לכך שהשאריות נגרמות על גבי הענף, לא ניתן להפריע לזמן רב. אם כן, לא ניתן להפריע לגופו של יזעזוע, ולגרום למצוקה של הרע לא ישמר על כך שהבן הוא יזכה לא-נג-עשטרינג'ט א-פּוֹפּרָה, צוּוֹחֵר את החרא, זה לא יהיה בסדר גמור. בני אדם יזכו לתחושת יתר על המידה, כאשר הם מתמודדים עם פּוֹחֶר, או פּוּוֹרָנִי, או פּוֹחֶר, וּוּוֹחֵר.